ילדי הגירושין

ילדי הגירושין

''אני לא אשכח את השבת הראשונה שלי לבד. הרגשתי גמור, הרוס, בדכאון עמוק, לא הייתי מסוגל לצאת מהמיטה''. ''פתאום הבנתי מה זה הסדרי ראייה. אני כבר לא אוכל להשכיב את הילדים שלי לישון מדי לילה, או להעיר אותם כל בוקר. אני לא אוכל להיות איתם ברגעים הקשים והשמחים של החיים. אלא רק בתוך מסגרת הסדרי ראייה...''

''חגים בלי הילדים מחדדים אצלי את תחושת הבדידות. איך הייתי רוצה להיות בעלת משפחה נורמלית....''

''אנחנו לא נורמלים. תגיד מה שתגיד!! להיות גרושים זה לא משפחה נורמלית!''

אלו משפטים ששמעתי מפי הורים גרושים איתם נפגשתי במסגרת עבודתי בטיפול משפחתי. ארוע הגירושין, הוא אירוע מורכב וטראומטי. ראשית, גירושין לרוב מלווים באמוציות קשות, מריבות וקושי רב. המצב הכלכלי אף הוא מתערער במהלך הגירושין, הן בגלל הוצאות הגירושין עצמם, והן מהעובדה שהמשפחה עברה מבית מגורים אחד, לשני בתים עם כל ההוצאות הכרוכות בכך. בנוסף, המעמד של אבי המשפחה ואם המשפחה מתערער ומקבל תפנית חדשה. בני הזוג מגלים שהם צריכים להתחיל לתפעל בית גם בדברים שלא הורגלו בהם כדוגמת מכונת כביסה, הכנת אוכל, ניהול תקציב ועוד.

יש לציין, שעל אף הקושי הרב בהליך הגירושין, לא מעט פעמים הוא מצב בלתי נמנע ואף רצוי, לאור מציאות חיים קשה בתוך הבית. ומכל מקום דבר זה אינו מקהה את הכאב והקושי המלווה לתהליך.

במאמר זה ארצה להתמקד ביכולת של ההורים להקל או לחילופין להקשות על הילדים בתוך תהליך הגירושין. הזוג המתגרש, עובר תהליך ארוך עד לקבלת ההחלטה הסופית. לרוב ההחלטה מלווה במציאות חיים זוגית עכורה, וברצון לפתוח דף חדש, ועל כן בני הזוג מתבשלים עם ההחלטה עד לרגע הכרעתה. לעומת זאת, הילדים הינם לרוב צופים מהצד בתהליך הגירושין, בלי יכולת להשפיע על התהליך. לאורך כל הדרך, הם אחוזים בציפייה שדברים יסתדרו, שההורים ישלימו, ושהגרוע מכל לא יקרה. לפיכך, בהגיע הרגע, הם מגיעים אליו בלא תהליכי עיבוד כפי שההורים עצמם כבר עברו.

בשלב זה, גם ההורים מכונסים בעיקר בעצמם ובתהליך הקשה כנגד בן/בת הזוג, ואין להם את הפניות ופעמים גם  את היכולת לשים לב לצרכים של הילדים. במאמר זה לא אתמקד בתהליך הקבלה של הילדים את הגירושין, תהליך שיכול לקחת אף מספר שנים. אלא ארצה להתמקד ביכולת של ההורים להקל או חלילה להקשות על הילדים לאחר שהגירושין הינם דבר מוגמר.

הילדים מוצאים את עצמם בתוך מציאות חיים אחרת ממה שהם רגילים אליו. עד היום הם חיו כמשפחה שלמה, זוג הורים וילדים, ועכשיו המצב השתנה. אחד ההורים אינו נגיש כבעבר, וגם המציאות בבית השתנתה. הילדים חווים את הקשיים של בני הזוג הגרושים, ולפעמים מוצאים את עצמם בתפקיד חדש במשפחה של ילד הורי הנצרך לתת תמיכה וסעד אף להורים.

חשוב לגעת בכמה נקודות שההורים צריכים לשים לב אליהם, כאשר הם בונים את המשפחה בצורתה החדשה.  

ראשית, לא להכניס את הילדים לתוך הקונפליקט! פעמים רבות ההורים אינם מדברים אחד עם השני בעקבות הסכסוך ביניהם, ומצפים שהילד יהיה הכלי להעברת מסרים ביניהם. עובדה זו מכניסה את הילד למקום לא נוח בו הוא צריך להעביר מסרים שהינם פעמים בעלי אופי לא נעים או תוקפני. לא רק שהוא צריך להעביר את המסר, אלא גם צריך לספוג תגובה מההורה השני שאמנם מכוונת כלפי ההורה שמוסר את ההודעה, אך נאמרת אל הילד בצורה תוקפנית.

לדוגמא: הגרוש שיעביר לגרושתו את המסר שהשבוע לא יוכל להעביר את כספי המזונות, או שאינו מוכן להשתתף בהוצאות על חוג מסויים, או לחילופין מבקש לעשות שינוי במפגש עם הילדים, עלול לקבל תגובה עצבנית מהצד השני אותה הילד צריך להעביר אליו. הילד מצד אחד אינו יכול לסרב להורה מוסר המודעה, ומצד שני נאלץ להיות במקום בו מקבל את התגובה הנגדית הזועמת. מצד אחד הוא לא רוצה להעביר את המסר כי יודע שזה יפגע בצד השני, מצד שני הוא נתבקש לכך מאביו/אמו וכי כיצד יפר את אמונו?!

עמדה זו מכניסה אותו למקום בו יצטרך לפגוע במישהו – אם אעביר את המסר, אמא תפגע. אם לא אעביר, אבא יכעס. או להיפך.

שנית, אל תדברו סרה על ההורה השני בנוכחות הילדים! זוגות גרושים מסוכסכים, פעמים רבות משתמשים בילדים כדי להקניט את ההורה השני, או גרוע מכך, מנסים להמריד את הילד כנגד ההורה השני. ''שוב אמא שלך שכחה להביא לך את התיק! בגללה אתה סובל''. ''אם אבא שלך היה מעביר בזמן את הכסף, אולי הייתי יכולה לקנות לך את המעיל''. ''אמא שלך לא שווה כלום! סתם רעה!''. ''אבא שלך תמיד היה כזה, לא מקשיב וחושב רק על עצמו'', וכהנה וכהנה משפטים. ילד ששומע משפטים כאלה נאלץ להתמודד כל הזמן עם מציאות מורכבת. להאמין לדברים פירושו לקבל את השלילה אודות ההורה השני. לא להאמין פירושו להפסיק להאמין להורה הראשון. פעמים הוא מרגיש שהוא צריך לבחור צד, ובמקרים קיצוניים אף יכול להגיע למצב של ניכור הורי בו הוא מתנכר לאחד ההורים.  

שלישית, לזכור שלילד יש שתי משפחות! צריך לזכור ולכבד את בני המשפחה השנייה. גם אם ההורים מסוכסכים זה עם זו, הילד עדיין בן/בת לשניהם וממילא משוייך לשתי משפחות המוצא. הורים צריכים להקפיד לאפשר לילד את המפגשים הקבועים עם המשפחות משתי הצדדים. כמו כן,  לא להמעיט בערך משפחת הגרוש/ה ולא להכניס את הילד למקומות בהם הוא צריך לבחור.

צריך לזכור, שהורים גרושים, על אף שהקשר הזוגי ביניהם נותק ונגמר, לעולם יישארו ההורים של הילדים שלהם.  ועל כן, מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיוכל לעזור להם למצוא דרכי תקשורת יעילים, או לעשות זאת בעצמם. כהורים ומבוגרים, יש לקחת אחריות ולשמור על קשר פונקציונאלי לכל הפחות, שמטרתו רווחת הילדים. הילדים אינם כלי להעברת מסרים, או שק איגרוף להוציא עליהם את הכעסים שלנו אחד על השני. הורים שישכילו לשמור על קשר בצורה כזו, יקלו על הילדים שלהם בצורת החיים החדשה שנכפתה עליהם, וימזערו את הנזקים הנפשיים שהילדים חווים.

לכן מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:

  • דברו בחיוב על ההורה השני בעת שיחה עם ילדיכם.
  • עודדו את הילדים לקיים שיחת טלפון עם ההורה השני כאשר הוא אצלכם.
  • אפשרו שינויים בהסדרי הראיה כאשר הצד השני זקוק לו באמת.
  • עודד את הילדים להיפגש ולדבר עם הסבים והסבתות של שני הצדדים.
  • צרו קשר עם הגרוש/ה בעת הצורך. ניתן לעשות זאת פנים אל פנים, בשיחת טלפון, בהודעת סמס או בכל דרך אחרת. המנעו מלהעביר מסרים דרך הילדים!
  • ילד שמתלונן על הגרוש/ה, אימרו לו שאתם תבררו את זה, ואל תקבלו את הדברים כמובן מאליו. ובנוסף, אל תנצלו את זה כדי להשחיר את פני הגרוש/ה.
  • זיכרו והזכירו לילדים בנוגע אירועים מיוחדים של שני הצדדים, כגון ימי הולדת, בר מצווה, חתונות או להבדיל אזכרות וכד'.

לסיום, הגירושין הינו אירוע קשה כלשעצמו, וצריך לזכור שהילדים עוברים שבר גדול מאד עם פירוק המשפחה. הורים שישכילו להבין זאת, יוכלו לעזור לילדים בחוויית העיבוד וההכלה של המציאות החדשה, בצורה מיטיבה יותר.

     

תגובות והערות: (0)

כתוב תגובה או הערה:

יש להזין שם
יש להזין הערה