השפעת הזיכרון על הזוגיות

השפעת הזיכרון על הזוגיות

נניח שאחיך הגדול מספר לך שכשהיית ילד נשך אותך כלב. נוסיף, שאינך זוכר כלל מקרה כזה. אחיך ממשיך להתעקש שזה קרה ועם הזמן אתה מתחיל להאמין לו. מחקרים שונים נעשו על מנת לבדוק האם ניתן להשתיל זכרונות בקרב אנשים, וגילו שניתן לגרום להם להאמין לארועים שונים שקרו להם למרות שלא היו דברים מעולם. במקרים מסויימים, אפילו נוצרות הרגשות שמתלוות לזכרונות הללו, והם נקראים ''זכרונות מזוייפים עשירים''. קשה להבחין בין זכרונות כאלו, לזכרונות אמיתיים. ואף מסתבר, שאם גרמו לך להאמין שנשך אותך כלב, זה עלול אף להשפיע על יחסך לכלבים.

חלק מהחוקרים השתילו זכרון קטן מזוייף  על ידי שאלות והשתלת עובדות שונות במהלך התשאול, וגם על ידי דמיון מודרך(Desjardins & Scoboria, 2007). בכך חוקרים רבים החלו לתהות על מהימנותם של גביית עדויות. האם ניתן לסמוך על כל עדות? האם אנשים עלולים להאמין שמשהו קרה כשהוא לא באמת קרה?

השאלה שעניינה את החוקרים לופטוס וברנסטיין (2009), הייתה האם זכרון שלילי שהושתל אצל אדם, עלול ליצור דחייה של אותו אדם לאותו זכרון. הם ערכו מחקר בו ניסו להשתיל זכרונות שליליים לגבי מאכלים מסויימים, ולבדוק אם זה יגרום לדחייה מאותו מאכל.

הם נתנו לנבדקים למלא שאלונים על הרגלי אכילה, ולאחר שבוע החזירו את הנבדקים ונתנו להם ניתוח של הרגלי אכילה של עצמם. אלא שהניתוח היה מזוייף, ובו שלושה פריטים שהיו נכונים באופן כללי לכל ילד, כגון ''כילד, מאד אהבת לאכול עוגת שוקולד של יום הולדת'', ופריט אחד שהיה מזוייף. לחצי מהנבדקים נכתב ''נעשית חולה מאכילת מלפפון חמוץ'', ולחצי השני '''נעשית חולה מאכילת ביצה קשה''. לאחר מכן נתנו להם למלא עוד שאלון לגבי אכילת עוגת שוקולד ולגבי הפריט המזוייף על מנת שיפנימו את הזכרון, ולבסוף נתנו להם למלא שוב שאלונים לגבי הרגלי אכילה. לעומת קבוצת הביקורת שלא עיבדו פריטים מזוייפים, הנבדקים שעיבדו את הפריט המזוייף מילאו בשאלון שיש להם פחות רצון לאכול מלפפונים חמוצים או ביצים קשות מאשר בקבוצת הביקורת. דבר זה אישש את ההשערה שיש גם השפעה עכשווית לזכרונות המזוייפים הללו.

המחקר בדק אם זה קורה גם עם גלידת תות שדה ועם עוגיות שוקולד צ'יפס. לגבי הגלידה הם קיבלו תוצאה דומה (נבדקים שגרמו להם להאמין שהם נעשו חולים מאכילת גלידה, אכן כתבו שהם פחות מעדיפים לאכול גלידה, בניגוד לקבוצת הביקורת), אך דווקא לגבי העוגיות הם לא הצליחו למצוא השפעה מובהקת.

בנוסף הם השתילו לאנשים את המחשבה שהם אוהבים אספרגוס, ולאחר מכן שאלו אותם לגבי מה היו מעדיפים להזמין במסעדה, וגם שם הם מצאו שהאספרגוס קיבל מקום גבוה יותר מאשר אצל אנשים שלא עברו את השתלת המחשבה. דבר זה הוכיח שניתן גם להשתיל זכרונות חיוביים ולעורר אהדה כלפי מאכל שלרוב אינו אהוד כל כך. כשהם נשאלו איזה סנדוויץ היו רוצים לקבל בזמן המחקר, היה ביקוש גבוה יותר בקבוצה זו לסנדוויץ עם אספרגוס (למרות שבפועל, הנבדקים לא נהנו כל כך מהסנדוויץ....).

בסיכומו של עניין, כותבים החוקרים שוודאי יש אפשרות לגרום לאדם להאמין במשהו שלא באמת קרה לו (Morris, Laney, Bernstein, & Loftus, 2006), ומהמחקר הנ''ל שהם עשו, הם גם ראו שיש לכך השפעות (Loftus & Bernstein, 2009).

המחקרים הללו מובילים אותנו להבין, שזיכרון פעמים גם יכול להיות סובייקטיבי. ייתכן ואני מאמין שמשהו קרה על אף שזה לא באמת היה, אך עדיין זה משפיע עלי. כשאשה אומרת לבעלה שהוא לא מתייחס אליה מספיק, והוא מתעקש שהוא נותן לה מספיק יחס, צריך להקשיב מעבר לקולות. האם הוא מקשיב או לא זה לא העניין, העניין הוא ההרגשה שיש לה. אם יתחילו להתווכח על כמות היחס שהוא נותן, הם וודאי לא ימצאו את העמק השווה. במקרה כזה, צריך הבעל להבין מדוע היא מרגישה כך. אולי היחס שהוא נותן אינו בעל תוכן שהיא מחפשת, או שהוא לא במינון שהיא מצפה לו. אם יעצור ויקשיב לדבריה וינסה להתחבר אליהם, אולי יגלה מאיפה התחושות נובעות.

זוג שהגיע אלי פעם לטיפול, החל להתווכח בינו לבין עצמו. האשה טוענת שהוא אף פעם לא עוזר בבית, והוא לחפותו, מבהיר שרק ביום שישי האחרון שטף את הבית. היא ממשיכה בשלה שזה היה חד פעמי, והוא מתעקש שזה קורה כל הזמן. במקרה כזה אין לפעול בנסיון של בירור כמה פעמים באמת שטף את הבית, למרות שלפעמים זה מפתה...אלא אנו צריכים לנסות להבין מדוע יש לה תחושה שאין לה שותף באחזקת הבית.

בעל שמתלונן שאשתו כל היום בטלפון עם אמא שלה ואחיות שלה, ואשתו אומרת שהיא מדברת איתם רק פעם ביומיים וגם זה כשהוא לא נמצא, גם כאן אין להתעסק עם כמה טלפונים באמת נעשים ומתי. צריך להתחבר לתלונת הבעל שככל הנראה מרגיש זנוח רגשית על ידי אשתו. ולנסות לברר מה מרגיש שחסר, ואיך אפשר למלא את החלל.

הרבה פעמים מריבות בין בני זוג, נוגעות בעובדות – כן עשית, לא עשית, כן אמרת לא אמרת – ואז בני הזוג לא מצליחים למלא את החסך שגרם להם להרגיש כפי שהם מרגישים. במקום זאת הם מוצאים את עצמם בוויכוח עקר על עובדות שלא באמת מעניינים אותם. ''אתה מתווכח על כל דבר'', ''את אף פעם לא תומכת''. ''הילדים בקושי מכירים אותך''. ''את תמיד מונעת את הנסיעות למשפחה שלי''. בכל המקרים הללו ועוד מקרים רבים נוספים שאפשר להביא, עלול הזוג לעבור לוויכוח על העובדות. כדאי וראוי לנסות להבין מעבר למילים. לעצור ולהבין מה מפריע לבן/בת הזוג, ולנסות לטפל בשורש ההרגשה. בן זוג שמתלונן על משהו, כנראה שיש משהו שמפריע שלו. ואם נתעסק בצד השטחי של דבריו, לא ניגע בשורשים.

המחקרים שהבאתי, מעידים על כך שלא העובדות הן תמיד מה שמניעות אותנו, אלא לרוב הרגשות. אם אני חושב שזה קרה לי, זה ישפיע עלי. ובין בעל ואשתו, במקום להתעסק בשאלה אם זה באמת קרה או לא, ננסה להבין – מדוע היא/הוא מרגישים כך....

 

 

Bernstein, D.M., & Loftus, E.F. (2009). The Consequences of False Memories for Food Preferences and Choices. Perspectives on psychological science. Vol.4, no. 2.

Desjardins, T., & Scoboria, A. (2007). ‘‘You and your best friend Suzy put slime in Ms. Smollett’s desk’’:Producing false memories with self-relevant details. Psychonomic Bulletin & Review, 14, 1090–1095.

 

Morris, E.K., Laney, C., Bernstein, D.M., & Loftus, E.F. (2006). Howshould we define susceptibility to false memories? American Journal of Psychology, 119, 255–274.

 

 

     

תגובות והערות: (0)

כתוב תגובה או הערה:

יש להזין שם
יש להזין הערה